רש"י על חולין קכ״א א:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין קכ״א ע״א:ג׳ רש"י על חולין קכ״א ע״א:ו׳ »

1 חולין פתח ↗

תָּא שְׁמַע, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הָאָלָל הַמְכוּנָּס, אִם יֵשׁ כְּזַיִת בְּמָקוֹם אֶחָד – חַיָּיבִין עָלָיו, וְאָמַר רַב הוּנָא: וְהוּא שֶׁכִּנְּסוֹ.

2 תוספות רבי עקיבא איגר על משנה חולין פתח ↗

אות מד תוי"ט ד"ה חייב עליו. וכן פירש"י. במתני'. אבל בד' קכ"א כתב רש"י ד"ה חייבין עליו. משום נבלה בין שאוכלו ובין שנוגע בו ונכנס למקדש. ומלשון תוס' שם כמו שפי' בקונטרס בלשון אחר. נראה דס"ל דהוי כמו ב' לשונות ברש"י דבפירושו במתני' משמע דמיירי רק לענין טומאה ונכנס למקדש. ומפירושו בגמ' מבואר דס"ל שחייבים עליו מיירי ג"כ מאכילה דחייב על לאו דנבילה:

3 ביאור שטיינזלץ על משנה תורה, הלכות שאר אבות הטומאות פתח ↗

וְאִם כְּנָסוֹ וְהָיָה בּוֹ כַּזַּיִת מְטַמֵּא. שכיוון שאדם קיבץ אותו למקום אחד הוא נחשב כבשר ומטמא אך לא במקרה שהתקבץ מאליו וכדומה, רש"י חולין קכא,א.

5 המכונס - הנאסף יחד יפה:

6 חייבין עליו - משום נבלה בין שאוכלו בין שנוגע בו ונכנס למקדש ופליג אמתני' דקתני אבל לא טומאת נבלות:

7 והוא שכנסו - דאחשביה וגלי דעתיה דלא בטליה מעיקרא אבל מתכנס מאליו או ע"י תינוקות שלא במתכוין לא פליג ר' יהודה דליהוי נבלה:

« רש"י על חולין קכ״א ע״א:ג׳ רש"י על חולין קכ״א ע״א:ו׳ »